כמה מילים על חריפות שמן הזית וחשיבותו

למה שמן זית חריף? ולמה הוא חריף בגרון ולא בחלל הפה והלשון, כמקובל כאשר אוכלים אוכל חריף?

ובכן, מקור החריפות הוא במרכיב מיוחד הנמצא בשמן זית ושמו "אולאוקנטאל (OLEOCANTHAL). למה הוא מיוחד? בגלל שהוא מעורר תחושת חריפות בגרון (ולא בחלל הפה, כאמור). העובדה הזו הסבה את תשומת ליבם של חוקרים רבים כבר לפני 30 שנה. חומר נוסף ש"צורב" בגרון ולא בחלל הפה הוא "איבופרופן" – תרופה בעלת מרכיב אנטי דלקתי חזק. כעבור שנים של מחקר נמצא שאותו "אולאוקנטאל" – המרכיב שנותן את החריפות – מחקה את הפעולה של האיבפרופן בגוף ומתפקד כחומר אנטי דלקתי. הפעולה שלו מאוד מעניינת: במקום לרפא מחלות, הוא מונע את היווצרותם ע"י כך שהוא מעכב את פעולתם של אנזימים המעודדים תהליכים דלקתיים, מעודד "התאבדות" של תאים סרטניים (מפעיל את מנגנון ההשמדה העצמית שלהם), מונע את פעילותו של חלבון הדרוש ליצירת תאים סרטניים ואף נמצא שהוא מפריע לתהליך היווצרות מחלת האלצהיימר ומונע ממנו להתקדם. הגישה הרווחת היום במדע הרפואה היא שחלק גדול מאוד מהמחלות והבעיות הרפואיות מהן אנו סובלים, מקורן בתהליכים דלקתיים שמתחילים בגופנו. את התהליכים האלו בדיוק ה"אולאוקנטאל" מונע.

אנו נמצאים לחופי הים התיכון, בה השומן העיקרי בתזונה הוא שמן זית. מחקרים רבים מראים את הקשר הישיר בין תזונה ים תיכונית, בה שמן זית הוא מרכיב בסיס, ובין ירידה משמעותית בסיכונים לסרטן, מחלות לב, אלצהיימר וסכרת, כמו גם בעיות של השמנת יתר ומחלות אחרות המונעות מתהליכים דלקתיים בגוף

לסיכום: כאשר שמן הזית שבו אתם משתמשים מעורר תחושת "צריבה" או חריפות בגרון, אין מדובר בבעיה בשמן או חס וחלילה ב"פגם". החריפות מעידה על נוגד חמצון חזק מאוד, חומר אנטי דלקתי טבעי שנמצא בשמן ומסייע לבריאותנו, כמו גם למורכבות, לעומק ול"אופי" שלו ושל המאכלים אותם הוא מתבל.